ג. גלי החדירה של הבדווים - השתלטות ללא התיישבות

מסיבית של ערבים בארץ . לדעת משה גיל, השבטים הערביים במאה הראשונה לאסלאם לא עברו להתיישבות קבע, והאזורים שבהם "התיישבו" היו, למעשה, אזורים שבהם ניתנה להם הזכות לגבות הכנסות . כלומר, השבטים המשיכו בחיי נוודות בשולי הספר . גם השבטים שהשתלטו על חלקים מהארץ לא התיישבו התיישבות קבע . נחמיה לבציון הסכים גם הוא שבשלב הראשון לאחר הכיבוש לא חדרו הערבים אל אזורי היישוב ולא התערבבו עם האוכלוסייה המקומית . הם התרכזו במחנות צבא בקרבת המדבר ושמרו על המערך השבטי ואורח החיים הנוודי . גם מיכאל אסף הסכים שב ‑ 30 ‑ 40 השנים הראשונות לאחר הכיבוש לא היתה התיישבות המונית של ערבים בארץ, מכיוון שהמשך הכיבוש לארצות נוספות לא אִפשר להפריש כוחות להתיישבות . אם היתה התיישבות, המדיניות היתה לשמר את הערבים כקבוצה נפרדת ביישובים נפרדים או בשכונות נפרדות בערים מעורבות . בניגוד לגיל, אסף סבור שהכובשים עברו בהדרגה להתיישבות קבע והפכו מכת צבאית לעובדי אדמה . אבל, אסף הוא בדעת מיעוט . המזרחנים משה שרון ויצחק חסון הביאו כמה סיבות להיעדר חדירה משמעותית של ערבים לארץ לפני אמצע המאה ה ‑ 10 :  מניעת חדירת בדווים לארץ - משפחת ...  To the book