פרק רביעי: הקן

147 1 . במשפט קצר אחד מחבר ויקטור הוגו את הדימויים עם הישויות של פונקציית המגורים . עבור קואזימודו, הוא כותב, "היתה לו הנוטרדאם ביצה, קן, בית, מולדת ויקום גם יחד . ניתן לומר שהוא לבש את צורת הכנסייה כפי שהחילזון לובש את צורת קונכייתו . היא היתה מעונו ומאורתו, כסותו [ . . . ] הוא דבק בה כצב בשריונו . הקתדרלה המיובלת היתה לו לשריון" . 126 כל הדימויים הללו נדרשו כדי להראות כיצד יצור חסר חן מאמץ את צורתם הנפתלת של כל מחבואיו בפינות המבנה המורכב הזה . כך עושה המשורר שימוש בשפע של דימויים כדי להמחיש את כוחם של מקומות המסתור השונים . אבל תכף ומיד הוא ממתן את הדימויים ההולכים ומתרבים הללו . "אין צורך לבקש מן הקורא שלא יפרש מילולית את כל הדימויים אשר נדרשו כאן כדי לתאר את הזיווג הייחודי, הסימטרי, התואם הישיר שבין אדם לבניין", טוען הוגו . אגב, מדהים לגלות שאפילו בביתנו המואר, התודעה השלווה מזמנת השוואות עם חיה במקום המסתור שלה . הצייר ולאמנק ( Vlaminck ) , 126 [ ויקטור הוגו, הגיבן מנוטרדאם , ספר רביעי פרק ג' עמ' 091— 191 . מצרפתית : ארז וולק, פן הוצאה לאור / ידיעות ספרים 2013 . ] 148 הפואטיקה של...  To the book