אחרית דבר, תחום עירוב: הבנליות של הגטו ועתיד העיר הדו–לאומית דניאל מונטרסקו והישאם שבאיטה

עיר שסועה לה יחדיו 370 ב ר א ש י ת ה י ה ה ג ט ו לאחר כיבוש יפו ב— ,1948 כתב חבר מועצת עיריית תל אביב משה ארם לשר המיעוטים, בכור – שלום שטרית, מכתב מרחיק ראות : שכונת עג׳מי תהא, מכאן מאילך, מוקפת שיכון יהודי מכל צד . יש להניח שלכל הדעות שוב אין חששות לקיום הבטחון בעיר ובסביבה . אך משום מה לא הסתפקו בכך ועומדים להקיף את שכונת עג׳מי בגדר תיל שיפריד בקפדנות בין השכונה הערבית לשיכון היהודי . סידור זה ישווה מיד לעג׳מי צורה של גטו סגור ומסוגר . קשה להשלים עם הרעיון הזה, המעורר בנו אסוציאציות של זוועה די והותר . לשם מה נחוץ להוסיף חומרות על חומרות ולהעמיק בלב תושבי יפו הערבים הרגשת מרירות, טינה ושנאה מתמדת ? גדר תיל אינו מפעל חד – פעמי, הוא תמיד יעמוד לנגד עיניהם וישמש מקור לא – אכזב של רעל מפעפע . אך גם לתושבים היהודים לא יוסיף גדר – תיל זה ״בריאות״ מבחינה חברתית . הוא יגביר הרגשות של עליונות עכורה וינציח פירודים, שאין כלל מרצוננו להצמיח אותם [ … ] גטו בגדר – תיל, גטו, מנותק מגישה לים . הכזה יהיה הקו המדיני שלנו ? ״ כמעט שני עשורים אחר כך, ב— ,1965 התפרסמה בעיתונות היומית כתבה המתארת את הגטו...  To the book