פרק שלישי

מסכת תמיד 116 פ ר ק ש ל י ש י פירושנו ליומא פ"ב מ"א ) . בפירושנו ראינו שהסבר זה מן הסתם מאוחר לחורבן הבית, שכן יש בו ביקורת נוקבת על הכוהנים ועל הנהגת המקדש . על כל פנים, חכמים הניחו שהפיס נהג בכל יום, וזאת מנקודת המוצא שהעבודה זהה בחגים ובימי חול . ברם מה שהכריע לטובת קיום הפיס בשעתו היה הרצון לקיים טקס מרשים, וצורך זה היה בעיקר בחגים . בחגים היו כוהנים רבים וצופים רבים, והכוהנים חפצו לעבוד בעבודות ה"יוקרתיות" יותר, וההגרלה ענתה על כל הצרכים . מי שוחט – המשנה מונה את סדר הפייסות ומה התפקידים המוגרלים . משנת יומא מכנה הגרלה זו "הפייס השני" ( יומא פ"ב מ"ג ) , שכן הפיס הראשון היה על תפקיד תרומת המזבח . את קרבן התמיד שחטו על קרן צפונית - מערבית של המזבח 5 , מי זורק – את הדם על יסוד המזבח, מי מדשן את המזבח הפנימי – מזבח הזהב . "לדשן" משמעו לנקות את המזבח משרידי העצים, האפר והבשר של היום הקודם, [ ו ] מי מדשן את המנורה – לדשן את המנורה משמעו להיטיב את הנרות, כלומר לנקות את שרידי הפיח, להוסיף שמן חדש ולתקן את הפתילות, ומי מעלה אברים לכבש – אחר השחיטה הונחו האברים על הכבש בערך בחצי הגובה 6 , ש...  To the book