פרק שביעי

פרק ז משנה א 203 לתקופה קצרה, מהקנייה . תקנות אלו נועדו להגנת הקונה, אבל בכך הן גם מגנות על המוכרים את חניקת השוק . אפשרות שנייה היא שאם גאל לאחר חצי שנה מהיובל הדבר נחשבומונעות כאילו גאל ביובל עצמו, כלומר אין מנכים לו מדמי הגאולה את חלקי השנה . הלכה זו קרובה מאוד להלכה הבאה במשנה . פירשנו את ההלכה כפשוטה, כעוסקת במחירה, והלכה בכיוון דומה ושם נברר אם היא חולקת על משנתנו . אבל הבבלי פירש כנראה אתשנויה גם להלן ) פ"ט מ"א ( , המשנה אחרת, שאם בא לגאול את השדה פחות משנה לאחר היובל משלם מחיר כאילו גאלה ביובל . למעשה זו אותה הלכה הנדונה בהמשך, שהקדש אינו מחשב חודשים . הבבלי נדחק להקדיש, שכן הגאולה תהיה במחירלהסביר שאין כאן ממש איסור לגאול אלא עצה טובה שלא נמוך יותר ) להלן ( . הסבר זה חריף, אבל רחוק מפשט המשנה . פשט המשנה אינו עצה טובה, ואף אינו עוסק באיסור ) עצה טובה ( להקדיש, אלא בגאולה עצמה . יתר על כן, הרי הדין עצמו שנוי לא להקדיש . בהמשך המשנה, ואין שם רמז לכך שאם ההקדש מחשב חודשים זו סיבה ש בתוספתא ההלכה מנוסחת : "אין מקדישין לפני יובל פחות משתי שנים של תבואה . שנאמר 'וחשב לו הכהן את הכסף...  To the book