פרק תשיעי

מנחותתסכמ 232 ואשר בהן התנא השנימחלוקתכמוסיף הוא ההמשך . מצאנו משניות המנוסחותואל שהוכ . אך כאן הניסוח אינו שונה, וייתכן שדברי 207 אינו חולק על ההלכה אלא מנסחה בדרך שונה עדי הנוסח רבי שנה . לפי פירוש רוברבי מאיר נלקטו ממקור אחר שבו היה ההמשך של המ ד שרון ואחיים של עניכלי מדידה, שהר שהיו שלושוסבת" ומאיר חולק על המשפט "שתי מדו הבבלי מסביר : . שרוןיעולה השאלה לשם מה היו שתי מידות של עשרון . ממילאישל חצי ע לכלדדמוהיהשבו – גדוש, מחוקואחדגדושאחד, במקדשהיועשרונותששתימלמד" סבר זה מקורו בתוספתא ה . ע"ב ( - שבו היה מודד לחביתי כהן גדול" ) פז ע"א – , מחוקהמנחות אם כן התוספתא והבבלי הבהיר יותר . ( , אלא שבחרנו לצטט את הבבלי 527 'ה"א, עמפ"י ) למה צריך להביא ; גרסו כדפוסים, ומפרשים שהיו אלו עשרונות שונים . אלא שההסבר קשה לי ין כמה ב,מעבר לכך ? כלומר שאין בו אפשרות לגדוש, 208 "מחוק" דול מכלילחביתי כוהן ג הכלי . לדעתנומחוק לגדוש ? הכלי הרי הוא אותו דבר, והגדישה היא הנחת קמח מעל לשפת במציאות ברור שהיה צורך בשתי . משפטית בלבדהיאוהשאלה,אליההסבר מצוי במישור הרֵ דש . מידות לכל המנחות הרבות שהובאו למק : יב ...  To the book