מעצר

86 לקבל את התואר הראשון . לילה אחד, בחדרי במעונות, שמעתי פתאום דפיקות בדלת . כשפתחתי ראיתי לפניי אנשי שב"כ ומשטרה . אחד מהם אמר לי — אתה קשרת קשר עם פת"ח בלבנון, אנחנו לוקחים אותך לחקירה . נבהלתי . מעולם לא הייתי מעורב בדברים כאלה ולא ידעתי על מה הם מדברים . בחקירה שאלו אותי על אחד מחבריי לכיתה בתיכון, שנסע ללמוד בחו"ל ובארבע השנים שחלפו מאז לא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו . התברר שהסטודנט הזה הצטרף לפת"ח ורשם אותי ועוד כמה חברים מהכיתה כאילו גייס אותנו לפת"ח מהארגון בלבנון . במתקני השב"כ מצאתי עוד שמונה או תשעה מתלמידי הכיתה שלנו, כולנו נחקרנו באותו עניין . כחודש ימים הוחזקנו במעצר בפתח תקווה ובמהלך הזמן הזה חקרו אותנו כמה פעמים . אבל כמו שעצרו אותנו במפתיע כך גם שחררו אותנו, יום אחד, פתאום, בלי כתבי אישום ובלי משפט . הם השתכנעו שהבחור לא גייס אף אחד מאתנו ולא דיבר עם אף אחד, ורק רשם את השמות שלנו כדי להוכיח את עצמו ולקבל תגמול . המעצר הקשה הזה נמשך עשרים ושבעה ימים . הוא השפיע עליי מאוד וגם על אבא ואימא . עינו אותנו, הרעיבו אותנו, צעקו עלינו בחקירות, סגרו אותנו בבידוד למשך ימים ארוכים ....  To the book