הבית הגדול

45 במעלה ההר, כדי שאפשר יהיה להשקיף ממנו על הוואדי שבו זרם המעיין . הבית נקרא אל-בֵּית אל-כביר — ‘הבית הגדול', ומסביב לו היה חוֹש — חצר גדולה מאוד ומוקפת גדר אבן לצורכי הגנה . הבית הגדול נבנה מאבן ומטין, טיט מחוזק בקש, והתקרה נעשתה מעץ ומעליו טין . הוא מחזיק מעמד כבר יותר ממאה וארבעים שנה . הגשם לא חודר, הרוח לא מעיפה, סימני הזמן ניכרים בו אבל הוא עדיין עומד על תלו . חלונות הבית הקטנים מקושתים ודלת הכניסה רחבה . התקרות גבוהות, נשענות על שלוש קשתות רחבות, כנהוג בבנייה הערבית . בבית הזה התגוררו כמה משפחות וביניהן משפחתו של סבא שלי . כפי שסיפרתי, אני זוכר את הבית הגדול מילדותי, כי שהיתי בו הרבה כשביקרתי אצל סבא וסבתא . מהבית העומד במדרון הדרומי של ההר אפשר להשקיף מזרחה, אל המעיין, דרומה אל הבוסתנים והנחל היפה, וגם מערבה — עד לים התיכון . דלת הכניסה לבית הייתה גדולה מאוד כדי לאפשר לפרות להיכנס . מלבדה הייתה גם דלת מילוט קטנה מאחור שהייתה סגורה תמיד, אבל לפעמים, כדי לקצר את הדרך, היו פותחים אותה ויוצאים דרכה . בבית היו שלושה חלקים . החלק התחתון נקרא ‘תַסְוּייה' ( تسوية ) או ‘מסְטָבָּה' ( مص...  To the book