אגדות הוואדי

42 מדור לדור, כל אחד מוסיף לו משהו, וכל הילדים מכירים אותו . ואם כבר מדברים על סיפורים ואגדות, אני נזכר בידידי המנוח יורם מירון שאתו עבדתי בגבעת חביבה שנים רבות, עד שהלך לעולמו בפתאומיות בגיל צעיר למדי . יורם ואני עשינו דברים רבים יחד . אחד מהם, שאני גאה בו במיוחד, היה מבצע איסוף הסיפורים מאזור ואדי עארה . בעולם הערבי בכלל, וגם אצלנו, נפוצה המסורת של סיפורים ואגדות שעברו בעל פה מדור לדור . מקורה של המסורת הזאת בכך שרבים לא ידעו קרוא וכתוב ולכן העבירו מסורות בעל פה ; מקור נוסף שלה הוא המנהג להתכנס בדיוואנים ולהקשיב לסיפוריהם של הזקנים . בראשית שנות התשעים יצאנו יורם ואני לדרך עם טייפ גדול, מצלמה ומחברת לרישום . סבבנו בין זקני האזור וניסינו להציל מפיהם את הסיפורים, לפני שהטלוויזיה ואורח החיים המודרני ישכיחו את המסורת היפה הזאת והסיפורים ירדו לטמיון עם מות מספריהם . זו הייתה תקופה מרתקת עבורי . הרגשתי שאני עושה משהו חשוב לשימור התרבות המקומית והמורשת שלי ושל בני עמי . יורם היה דקדקן מאוד והתעכב על כל מילה . תרגמנו את הסיפורים לעברית ובשנת 1993 הוצאנו את הספר הדו-לשוני הראשון בסדרה — אגדות...  To the book