אימא

23 טבק . את השתילים גידלו במשתלות ליד מעיין המים, וכשגדלו מעט היו חייבים לשתול את כולם בשדה ביום אחד : הלכו בטורים שבכל אחד מהם שלושה עובדים — הראשון חופר בור קטן באדמה החרושה, השני שותל והשלישי משקה מכד מים שנקרא אבריק שנשא בידו . גם נשים וילדים השתתפו בשתילה . שתלו בסוף החורף, ובקיץ קטפו את העלים הגדולים ובבית יצרו מהם שרשראות בעזרת מחט וחוט ותלו בין העצים בחצר . כשהתייבשו וקיבלו צבע צהבהב-אדום, היו מניחים אותם על שמיכה וחותכים לחתיכות קטנות בסכינים גדולים . למשפחה של אימא היו גם עדרי פרות שאתן יצאו למרעה . אחיה השני של אמי, דודי חסן, אבו עומר, עסק גם במסחר והייתה לו חנות במרכז הכפר . אהבתי את אישיותו החזקה ואת בנו הבכור עומר, בן דודי הגדול ממני בשנים . הדוד הראשון והבכור, אחמד, אבו דוראר, חלה ונפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו שני בנים ושתי בנות . השלישי, מוחמד, עבד בחקלאות ואחר כך בתל אביב, והרביעי — מחמוד — למד בשנות החמישים בבית הספר ‘עמל' בחדרה ואחר כך הצטרף לנוער הערבי של מפ"ם . זו הייתה תנועת נוער “ערבי חלוצי", שהוקמה במתכונת השומר הצעיר והייתה מסגרת ייחודית וראשונה מסוגה בארץ לנוער...  To the book