אי־פורמליות

179 ההסבר השני נעוץ בגישה המרקסיסטית, ויוצג בעבודותיהם של Perlman ( 1976 ) ו- Castells ( 1984 ) . השניים התמקדו במחקריהם בדיירי הפאבלות של דרום אמריקה . לטענתם, שוליות היא רק מיתוס שנועד להצדיק הדרה לצרכי שליטה באוכלוסיות עניות, כתוצר של השיטה הקפיטליסטית . אי-פורמליות היא ביטוי עמוק לניצול המאפיין את הקפיטליזם . אמנם, הסקטור הלא-פורמלי הוא אכן חסר כוח, אך אנשיו אינם יושבים באפס מעשה וממתינים לגורלם, אלא פועלים בדרכים לא- פורמליות כדי להבטיח את הישרדותם, למשל באמצעות בניית בתים ללא אישור . הישרדות זו גובה מהם ומאחרים מחיר, אך מאפשרת גם הזדמנות להתקדמות . פרלמן וקאסטלס מדגישים שלא מדובר רק באסטרטגית הישרדות, אלא גם בדפוס פעולה פוליטי . לפי תפיסה זו הלא-פורמליים משולבים בחברה . אמנם הם מנוצלים כלכלית, מדוכאים פוליטית ומורחקים תרבותית, אך הם מקימים התארגנויות מקומיות ולא-פורמליות משלהם כחלק ממהלך ההישרדות, ובכלל זה ארגוני צרכנים, אגודות קהילתיות, מטבחים לרעבים ועוד . פרט לעובדה שפרלמן וקאסטלס דחו את הגישה המבזה של תרבות העוני ביחס לסקטור הלא-פורמלי, היו להם שתי תרומות מרכזיות שחשוב להדגיש...  To the book