ארז צפדיה ואורן יפתחאל: עיר המחר 'האפורה'

177 ל'רעש רקע' עמום וחסר השפעה, מול יוזמות הפיתוח של קבוצות חזקות, להן מוענקות, כך נטען, פריבילגיות מופלגות במשטר החדש . תהליכים אלה מזוהים כתוצרים של תהליכי גלובליזציה וניאו-ליברליזציה וזניחת המדינה והעיר את חזון האזרחות השוויונית והעיר המתוכננת . בניסיוננו להתחקות אחר היבטיה הפוליטיים של התופעה, אנו מבקשים להמשיג אותה כ'עירוניות אפורה', הכוללת אופני פיתוח, תפיסת קרקע וסטטוס אישי וכלכלי, הממוקמים בין המרחבים 'המולבנים' של חוקיות / אישור / ביטחון לבין המרחבים 'המושחרים' של ענישה / גירוש / הרס . 2 המשגת התופעה בגוונים דינאמיים של 'האפרה' בין 'השחרה' ו'הלבנה' מבקשת לפורר את הדיכוטומיות שבין 'חוק' ל'פשע', בין 'מתוכנן' ו'ספונטני', ובין 'שייך' ו'זר' המאפיינות את המחשבה התכנונית, המשפטית והפוליטית . במקומה, נטען שעיר המחר כוללת מגוון גדל של מרחבים אפורים כחלק אינטגרלי וקבוע של ייצור המרחב העירוני, ושהמשטר העירוני של עיר המחר ייצר כנראה מדרג אזרחויות בו הקיטוב ואי-השוויון ילכו ויעמיקו . אף על פי כן, התהליך החזוי כאן אינו מחויב המציאות, והוא יכול להיות מאותגר על ידי כוחות חברתיים, פוליטיים ומק...  To the book