|
|
45 מוציאים זה את זה, ובמקרים רבים הם יובילו לתוצאה זהה ( ההנחה היא כי הליכים הוגנים סופם שיביאו לתוצאות הוגנות ) , אך יהיו גם מקרים בהם כל אחד מהם יכתיב תוצאה שונה ( 230 : 1997 Kaswan, ) . טענות לצדק חלוקתי בהקשר הסביבתי, מתמקדות בשאלה האם יש אוכלוסיות מוחלשות או קבוצות חברתיות מופלות לרעה הנושאות בנטל סביבתי כבד יותר מאשר אוכלוסיות או קבוצות אחרות . על פי התפיסה המקובלת, צדק חלוקתי עניינו אך ורק בתוצאות ולא בסיבות ובגורמים שהביאו להן . לכן, אם קבוצת מיעוט כלשהי סובלת מריכוז גבוה יחסית של מפגעים סביבתיים בסמוך למקום מגוריה, עומדת לה טענה של אי - צדק חלוקתי, בלא שיהא צורך לבחון אם הייתה כוונה מפלה במיקום המפגעים, או שכוחות השוק הם שהביאו לתוצאה הבלתי - שוויונית . צדק הליכִי מסיט את המבט מתוצאות ההליך אל מנגנוני קבלת ההחלטות . הטענות לצדק הליכי מתמקדות במידת ההוגנות של ההליך עצמו, ולא בתוצאותיו . הן דורשות, בלשונו של רונלד דוורקין, כי מקבלי ההחלטות יתייחסו לכל אזרח במידה שווה של עניין וכבוד ( 273 : 1977 Dworkin, ) . לכן, אם במסגרת הליכי קבלת ההחלטות, האינטרסים של קבוצה מסוימת אינם מובאים...
To the book |
|
|