|
|
ל שם שינ וי 32 אוהב . ואני אוהב המון דברים : אני אוהב מוזיקה, כתיבה, פילוסופיה, ספרות, שירה, אני אוהב להיות עם עצמי, למצוא זמן פנוי לעצמי, פשוט לחיות ללא הטירוף והקצב שבו אני חי את חיי . אני מותש, נמאס לי מעצמי . אני מרגיש שאני מחמיץ כל הזמן ומפספס בחיי . " כשדניאל מרחיב, אני מגלה שהתובענות שלו כלפי עצמו כבר הביאה אותו למקומות מסוכנים . הוא היה חולה תקופה ארוכה ב"מחלת היאפים" — תסמונת העייפות הכרונית — ושכב במיטתו חודשיים בלא יכולת לצאת ממנה . "מה עוד צריך לקרות בחיי כדי שאבין שעלי להרפות ? " הוא מפנה שאלה לחלל החדר . "למה אני עדיין לא מרפה ? למה אני תמיד בחוסר שקט ? לא חשוב כמה אני עושה, כמה אני מתקדם וכמה אני מצליח, הרעש של חוסר השקט נמצא בתוכי כל הזמן . " הרעש של חוסר השקט — הביטוי הזה מזמין אותי להתמקד בו . אני מרגישה שהוא מבטא את הכאב הרב של דניאל . אני מבקשת ממנו שיפרט . מה המשמעות עבורך בביטוי "הרעש של חוסר השקט" ? "זה אני . ממש אני . אני לא יודע לשבת ולבהות, פשוט להיות ב- being . אני לא יודע ליהנות מסתם להתבונן בפרח, בשמים כחולים, בטבע, להקשיב למוזיקה . אף פעם אין לי את הזמן לז...
To the book |
|
|