ל שם שינ וי 14 ואמא, בעדינות וברגישות, בקולה הרך והמלטף, נענית לאתגר וממציאה לי סיפורים חדשים — על מלכים ומלכות, על קוסמים ומכשפות, על נסיכות קטנות המשחקות בארמונות פאר ובגנים מלכותיים . אמא בוראת בסיפוריה מציאות קסומה שהכול בה קליל, עולץ וחלומי . אני קשובה, סקרנית, והתזמון תמיד מושלם : הסיפור והארוחה מסתיימים תמיד יחדיו . כאשר אמא חוזרת ומספרת את הסיפורים שהמציאה, לפעמים היא איננה מדייקת, ואני — בת יחידה ותובענית למדי — דורשת דייקנות : "ספרי לי את הסיפור בדיוק כפי שסיפרת אותו אתמול . " אמא הקשובה נעתרת לדרישתי . היא מעלה את סיפוריה על הכתב, על דפי מחברת שכריכתה נייר חום עבה, ועל דפיה הלבנים משורטטות שורות כחולות מרווחות וביניהן, ברווח צר יותר, שורות אדומות . מכאן ואילך, כשמגיעה שעת הארוחה, היא מוציאה את מחברת הסיפורים ומקריאה את הסיפור הכתוב בכתב ידה העגול והמסודר . מבנה הסיפורים קבוע : יש בהם מלך ומלכה, מתחולל בחייהם אירוע, נוצרת בעיה, אך בסוף הפתרון נמצא, ומאז הם חיים באושר ובעושר . הסיפורים תמיד מלווים במוסר השכל, שהחשוב מכול הוא : "לאהוב את עצמֵךְ, לעשות מה שאת אוהבת ורוצה, להעניק...
To the book