50 שלשלאות קסומות ולהראות כי הוא מניח רציפות אונטלוגית בין האנושי לאלוהי ומזין את תפיסת המיסטיקה כמגע בין האל לאדם ששיאו הוא באיחוד המיסטי . מאז התפרסמו מחקריו הקלאסיים של יחזקאל קויפמן על התיאולוגיה המקראית, השתרשה במחקר התפיסה שאלוהי המקרא הוא אל טרנסצנדנטי לגמרי . אכן, אין להכחיש שאלוהי המקרא נתפס כנעלה על התופעות הפיזיות וכבלתי תלוי בהן . וכפי שהראה קויפמן, אין לו ביוגרפיה העשויה לקרבו לתהליכים בחיי אנוש . ובכל זאת, ממקומות רבים במקרא עולה הרושם שישנו מושג מסוים של אלוהים שאינו רק קרוב לאדם אלא אף דומה לו : האל מדבר, יש לו רצונות ותשוקות, ומעל כל זאת — לפי תיאור הבריאה בספר בראשית יש לו "צלם", דמות המשותפת לו ולאדם, שלתוכה הוא מערה את נשמת החיים כאשר הוא יוצר את האדם . לפחות בהתייחס לדיבור ולצלם אלוהים, אין מדובר רק בתיאורו של האל כשלעצמו אלא באלמנטים היוצרים זיקה בינו לבין מה שמחוצה לו : הדיבור האלוהי בורא את העולם והוא גם דרך תקשורת בין האל לאדם, והדמות האלוהית חוזרת ומופקת באין-ספור וריאציות בצורות אנוש . אם כן, כבר בחשיבה המקראית מצויות כמה צורות בסיסיות של רציפות אונטולוגית בי...
To the book