היפוך במוטיבים ובתמות

היפוך בין המגילות 157 העסוקים בחקיקת חוקים שוליים ונמהרים, ואשר עוטפים את מעשיהם הפזיזים במעטה חוקיות מעושה . האירוניה שבשימוש המוגזם והאווילי בחוק עולה גם בהמשך : בניגוד גמור לדיון המשפטי המפורט שליווה את פרק א, החוק הגורלי והדרסטי בדבר השמדת היהודים מתקבל כלאחר יד, מבלי שהמלך יתעניין בזהות העם שעליו נגזרה הגזרה . לקראת סוף המגילה האירוניה מתגברת כאשר המלך עצמו אינו יכול לבטל את החוק שהוא חתום עליו, ועל כן מציע למרדכי ואסתר להשתלב במערכת הכללים הקיימים ודרכם למצוא פתרון למצוקתם . אפשר לומר שבמגילה ישנה הדרה של יחידים או של קבוצות מקהילת הרוב בחסות החוק והענקת משקל רב מדי למילה הכתובה והחתומה בטבעת המלך . החוק קם על יוצרו ואינו משרת את המלך והנתינים אלא הופך לכוח עצום המדלג וקופץ מיד ליד, כופה עצמו על האנשים עד כדי אבסורד . אווירה שונה בתכלית עולה ממגילת רות, שבה אין כמעט התייחסות לקיום חוקים לבד מאזכור חליצת הנעל כביטוי לעסקת קניין ( "לפנים בישראל" ) . אף על פי שחוקים רבים מצויים ברקע המגילה, נראה שהאנשים מקיימים אותם כשגרת חיים רצויה . אין צורך לכפות את אדון השדה להותיר לקט ושכחה לענ...  To the book