קריאה שנייה: "יולד בן לנעמי": רות וקהילת הנשים נותרות בשוליותן

54 עומדות על הסף לקריאה ולפרשנות הפוכה של הנתונים שנפרשו לעיל . אנסה אפוא לבחון את הכתוב מפרספקטיבה שונה . בקריאה הקודמת טענתי שרות הצליחה להשתחרר מכבלי השונויות הרבות שעטפו אותה . האמנם ? האם אפשר לומר בפה מלא שהמגילה מספרת סיפור הצלחה מבחינה נשית ? האם הכלת רות המואבייה בקהילת בית לחם היא מסקנה נאמנה לכתוב ? האין צלילים אחרים שקריאה זו לא הייתה קשובה להם ? ברצוני כעת להניח בצד את התובנות, ההבחנות והפרספקטיבות שהוצעו עד כה כדי לפנות מקום למבט אחר ולחוויה יסודית אחרת בסיפור . בקריאה זו יתאפשר לראות היכן המגילה מערערת על ההנחות שהוצגו עד כה ומציגה את הנשים ואת הנכרים בכל שוליותם ובמלוא ריחוקם מן המרכז הפטריארכלי . בקריאה זו שונותה של רות, הן המגדרית והן האתנית, היא מכשול בלתי ניתן להסרה . המגילה שומרת כמעט בקנאות על החברה הפטריארכלית ועל קהילת בית לחם מתזוזה ומשינוי . באפשרות הקריאה שאציג להלן גבולות החברה קשיחים הרבה יותר, ושוליה נשארים במקומם ובנבדלותם . מן הבחינה המגדרית אפשר לראות כי במובנים רבים מגילת רות מבטאת את העולם הפטריארכלי . פתיחת המגילה יוצרת את הרושם שהסיפור, כרוב סיפורי ...  To the book