מבוא: על קריאות כפולות

22 עומדות על הסף הקריאות המנוגדות נשזרות אפוא זו בזו ואף משוחחות זו עם זו תוך כדי מתח מתמיד . גם סיום הסיפור אינו מאפשר לקורא להכריע בין שני אופני הקריאה ואף ממשיך ומעודד את שתיהן, ובכך מותיר את הקורא עם הדילמה ועם התובנה הרב-ממדית של משמעות העלילה . טענתי היא ששתי העלילות האלטרנטיביות המוצעות בטקסט הן הן המשמעות השלמה של היצירה ; רק הקשבה לשני הקולות מאפשרת לעמוד על הדרך שבה נשזרות הקריאות לכדי תמונה אחת של מציאות מורכבת . קריאה דיאלקטית זו עומדת מחד גיסא במנוגד לפרשנות הרמוניסטית, שבה נעשה ניסיון לפשר בין המגמות השונות בטקסט ; ומאידך גיסא בניגוד לקריאה מפצלת, שבה מודגשים ההבדלים בין המגמות בטקסט עד להפרדתן זו מזו ולקביעה כי מדובר במקורות שונים, במחברים שונים או במסורות שונות שיצרו את החיבור כפי שהוא לפנינו . בקריאה הדיאלקטית החזרות, הפערים, הצרימות והמתחים בתוך הטקסט אינם מעידים על מקורות מגוונים שנכתבו בידי מחברים שונים, אלא נתפסים כאמצעים ספרותיים . הכפילויות, הערפול והסתירות הם אפוא חלק מהותי המעניק 12 לטקסט את משמעותו העמוקה, ואינם מכשול שיש לעבור או לפרק . זוהי קריאה סינכרונית ש...  To the book