פרק שישי האם נחשבה הנזירות לסיגוף?

108 נזירים ונזירות בכותרת של הפרק הזה, אני מבקש לעקוף את השאלות הכלליות של הגדרת האסקטיות ושל יחסן של יהדות בית שני וזו של חז"ל אליה . ענייני כאן מצומצם לשאלה, האומנם נחשבה הנזירות בעיני בני הבית השני וחז"ל לסיגוף . כפי שנרמז בכותרת, אני סבור שהתשובה לשאלה היא שלילית וממילא שאלת היחס לנזירות איננה עניין לשאלת היחס לאסקטיות כלל . נקודת המוצא הפרשנית והטקסטואלית של דיוניהם של החוקרים המבקשים להדגיש את העמדה האנטי-אסקטית של החכמים, היא מימרה קצרה של אביי בתלמוד הבבלי : 'אמר אביי : שמעון הצדיק ור' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר הקפר, 2 חטאו של הנזיר מתפרש בדבריו של ר'כולם שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוי' . אלעזר הקפר ( השלישי ברשימת התנאים ) : '"וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" וכי באיזו נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין' . הנזיר קרוי אפוא חוטא מפני שהוא נמנע מהנאת היין ומצער את עצמו, ומכאן שהתנגדותם של התנאים הללו לנזירות היא מפני שמעורב בה סיגוף, והיא ביטוי לעמדה אנטי-אסקטית מובהקת . האמנם צדק אביי שהעמיד את שלושת התנאים הללו בשיטה אחת ? לשם כך נעיין עתה בדבריהם של כל אחד מהם כפי שהם מופיעים במקורות הת...  To the book