מבוא הנזירות במקרא

14 נזירים ונזירות פתיחת הפרשה בלשון 'איש או אשה' – ייחודית . היא מופיעה בתורה שש פעמים בלבד ובכל הפעמים האחרות בהקשר שלילי ; 1 הפרשה שלנו היא המקום היחיד בתורה שבו מודגש שמעשה דתי חיובי ומשובח אפשרי שייעשה בין על ידי האנשים ובין על ידי נשים . הדגשת התורה כי נדר הנזירות פתוח בפני הנשים כמו בפני האנשים, מעצימה את ההיבט השוויוני והדמוקרטי של מוסד הנזירות ; כל איש או אישה מישראל, ואין זה משנה מה מעמדו החברתי ( כהן, לוי או ישראל ומן הסתם אף אם הוא גר ; עשיר וגם עני ; תלמיד חכמים או בור ירא שמים ) , יכול לנדור בנזירות ולהיות קדוש לה' . קדושתו של הנזיר באה לידי ביטוי בשלושה איסורים המוטלים עליו והם מפורשים בפסוקים ג - ח . הוא אסור בשתיית יין ושכר ובאכילת ענבים וכל תוצריהם ; הוא אסור בתספורת ונדרש לגדל פֶרַע את שער ראשו, ואסור לו להיטמא למת ואפילו לקרוביו : 'לאביו ולאמו לאחיו ולאחֹתו לא יטמא להם במותם' . מפרשי המקרא, קדמונים וחדשים, הצביעו על הדמיון בין ביטויי הקדושה של הנזיר לאלו של 2 בויקרא י, ט מצווה אהרן הכוהן : 'יַיִןהכוהנים ועוד יותר לקדושתו של הכהן הגדול . וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה ...  To the book