חילון ולאומיות

8 8 2 | ה מ ס ו ר ת ה פ ו ל י ט י ת ה י ה ו ד י ת חובה אחרת זולתי האהבה לעמם והעבודה להרמת קרנו בכבוד, מבלי להגביל במאומה חירותו של האדם בהשקפותיו וחייו הפרטיים . החזיון החדש הזה הוליד איפוא בהכרח גם שאלה חדשה : יהודים כאלה מה משפטם ? היוכל אדם באמת להיות יהודי כשר בלאומיותו עם היותו 'אחר' בכל שאר עצמותו ? 36 משיבים על השאלה הזאת, כמובן, בשלילה נושׂאי דגל התורה ו'מחזיקי הדת' מוחלטת . הם עדיין מחזיקים בהשקפתם הישנה במלואה ואומרים, שאין לאומיות לישׂראל מחוץ לגבול הדת, ומי שאומר : 'עברי אנוכי', עליו גם להוסיף : 'ואת ה' אני ירא' ( יונה א, ט ) , לקבּל עליו עוׄל תורה ומצוות ככל המון בית ישׂראל ; בלי תנאי זה גם ה'לאומי' עתה, כמו ה'משׂכּיל' לפנים, אינו בעיניהם אלא 'ישׂראל שחטא', כלומר אבר חולה בגוף האומה, שאין צריך אמנם לחתכו ולהרחיקו מן הגוף, אבל צריך להשתדל ברפואתו . [ . . . ] ואולם הלאומיים עצמם נחלקו בדבר הזה לשתי מפלגות שונות . בני המפלגה האחת — זו שכבר קנתה לה בספרותנו את השם 'מערבית' — משיבים על השאלה בחיוב מוחלט . לקבּל עליהם עוׄל תורה אינם יכולים, מפני שאין אדם שליט ברוחו לכוׄף אותו ע...  To the book