|
|
על שחיטה ואכילת בשר . הקול קול חומל והידיים ידי שוחט . ב צוואת הריב"ש מושווה האדם לתולעת : ובמה [ האדם ] חשוב יותר מתולעת ? שהתולעת עובד להבורא יתברך שמו בכל שכלו וכוחו . והאדם גם כן רימה ותולעה, כמו שכתוב ( תהלים כב, ז ) "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", ואם לא נתן ( = היה נותן ) לו השם יתברך שׂכל לא היה יכול לעבדו רק כמו תולעת, ואם כן אפילו מתולעת אינו חשוב למעלה [ . . . ] . ויחשוב שהוא ותולעת ושאר בריות קטנים הם חשובים כמו חברים בעולם, שכולם נבראים, ואין להם יכולת, רק מה שנתן להם הבורא יתברך , ודבר זה יהיה תמיד במחשבתו . 124 בסיפור אחר על הבעש"ט מתוארת ההשגחה הפרטית של אלוהים ביחס לתולעת ממש : פעם אחת היה הבעש"ט, זכותו יגן עלינו, עם תלמידיו בשדה, ופתאום עבר על רגע רוח חזק ונפלו כמה עלי [ ם ] לארץ, ואמר : בָּנַי, תדעו שזה הרוח, שעבר עכשיו על רגע, היה בשביל תולעת אחת שהיתה בסוף איזה עלה, והיה החמה זורחת עליה ביותר, והיתה צועקת לה' בצעקה, ושלח ה' זה הרוח , ונפלו כמה עלי [ ם ] לארץ, ונפלה גם היא עמהם, ואמר להם זאת להודיע להם גודל 125 השגחת הבורא ורחמנותו על כל [ נבראי העולם ] . סיפורים ...
To the book |
|
|