פרק ו: אימוץ ילדים מהארץ בחו"ל

740 | ילדי הלך לאן ? הקמת המדינה, והשיבה : "לא יכולה לענות . זאת היתה תקופה די של בלגן" . היא אף אישרה כי רשמית הדבר היה אפשרי : "יכול להיות שהם אומצו בחו"ל . זה כן . יכול להיות שהם הוּצאוּמישראל, אני מניחה שזה לא היה דבר כל-כך קשה לעשות" – זאת אף-על-פי שבאופן עקרוני הגישה כלפי הדבר היתה שלילית : "מתוך אמונה מאוד עמוקה שמקומו של ילד ישראלי, יהודי, לגדול בארץ הזאת" . עולה אפוא אפשרות כי לצד הגישה העקרונית, השוללת הוצאת ילדים מהארץ לאימוץ בחו"ל, בפועל אירעו מקרים כאלה בראשית ימי המדינה . לפי עמרם בלום, היועץ המשפטי של משרד הסעד בשנות השישים, "היו כל מיני פניות, אני מניח שגם מחוץ-לארץ, אבל הכלל היה שלא מוסרים ילד לחו"ל, ואם נודע באיזשהי צורה שמישהו מתכונן לעשות את זה, אז מנעו את זה . הוצאנו צווי עיכוב יציאה למקרים כאלה . זאת היתה המדיניות" . כזאת היא גם גירסתה של בלומה מלצר ( אוורבוך ) , שהופקדה משנות השישים ועד פרישתה על טיפול בהורים לא נשואים ועל אימוץ ילדים בשירות למען הילד של משרד הרווחה . בראיון עיתונאי, בתשובה לשאלה מי רשאי לאמץ ילד ישראלי, טענה כי "החוק אומר במפורש שצריך להיות אזרח...  To the book