רישום ותיעוד בסוף האירוע

680 | ילדי הלך לאן ? שתעודה כזאת תימסר להם על-ידי הקולטים . בעניין הזה של הנפקת רישום הפטירה לעולים מתבררים שני מאפיינים מרכזיים . האחד קשור לשלב הראשון של שהיית העולים במחנות, שבו הזיהוי שלהם כאזרחים נעשה בעזרת תעודת העולה האישית או המשפחתית שקיבלו בהגיעם ארצה . לפי עשרות עדויות, לאחר הודעה על פטירת ילד למשפחתו, אנשי סגל המחנה דאגו לציין בתעודה הזאת את דבר הפטירה, בין על-ידי הקפת שם הילד בעיגול, ובין על-ידי העברת קו מחיקה על השם, לעיתים בתוספת המילה "נפטר" . הסימון הזה נועד לצרכים הפנימיים של המחנה, ובעיקר כדי לגרוע מן המשפחה את אספקת המזון המוקצית לילד . המאפיין השני עולה מעדויות של משפחות המתייחסות בדרך כלל לשלב מתקדם יותר בקליטה – שלב שבו רובן לא גרו יותר במחנות אלא ביישובי הקבע . במקרים האלה, ההורים הם שאישפזו את ילדיהם בבתי החולים, והם גם שביקשו לפעמים, לאחר בשורת הפטירה, לקבל את ההודעה בכתב . המקרים האלה נתקלו בדרך כלל בתשובה שאין צורך בדבר . כזאת היא, לדוגמה, עדותו של אברהם מקמל על שאירע לאחר שרופא בבית החולים הדסה באר שבע בישר לו על פטירת בנו לאחר הלידה : "ביקשתי ממנו שייתן לי...  To the book