|
|
חלק שלישי מעונות הילדים של אירגוני הנשים | 453 האם בכלל היו ילדים של עולי תימן במקום ? השאלה הזאת הביאה את העדים להתחמקויות ולהתפתלויות : פייס התחילה ב"בטח היו", וסיימה ב"האמת שאני בכלל לא זוכרת צבע" ; אצל מאיר התשובה נפתחה ב"היו ילדים תימנים", אבל הסתיימה ב"מאיפה באו, אני לא יודעת" ; ואילו ברנדשטיין השיבה : "אני לא מבדילה, לא, לא זוכרת הבדלים" . על האמירה הזאת גילתה הוועדה תמיהה, לנוכח העובדה שבשיחה מקדימה שקיים איתה חוקר הוועדה, היא סיפרה כי באומנה היו "יותר ילדים תימנים" . תשובתה היתה : "אני לא יודעת אם תימנים, אבל יותר ילדים שאפשר היה להבחין שזה כבר ילד כהה יותר" . איור 27 : בית אומנה בחיפה, ראשית שנות השישים מה היתה מטרת שהותם של הילדים במוסד ? רפואית ? סוציאלית ? פייס נשאלה האם הילדים הגיעו למטרת הבראה, והשיבה בשלילה : המוסד שימש "כבית לילדים שאין להם בית אחר כנראה . הדבר היחידי שידעתי, שאין לילדים 454 | ילדי הלך לאן ? האלה איפה להיות" . גם בעדויות של ברנדשטיין ומאיר הדגש העיקרי ניתן להיבט הסוציאלי : ברנדשטיין סיפרה שהיו שם "כל מיני ילדים, היו של הורים במצוקה", ובהמשך אף פירטה לג...
To the book |
|
|