שיגורי ילדים מהמחנות ישירות לאימוץ

262 | ילדי הלך לאן ? המקרה הראשון הוצג בעדות של מרים חרש, ולפיה היא אימצה ב- 1951 תינוקת מבית תינוקות בעין שמר . וכך העידה על נסיבות האימוץ : היינו משפחה ללא ילדים, ונפלתי על הזדמנות כזאת ששמענו שיש ילדים שבאו בדרך לא דרך, ובת-אחותי עבדה כמטפלת בבית ילדים בעין שמר . לא היה לי ילד ורציתי מאוד, ובעין שמר היה מחנה גדול מאוד, 500 - 600 ילדים . היא נפגשה בפעם הראשונה עם הילדה בבית הילדים שמה . היא הזמינה אותי כמה פעמים לראות אותה, עד שנפשי נתקשרה אליה . הילדה היתה תינוקת בת ארבעה חודשים . לא היה לה שֵם . העדה נשאלה על-ידי הוועדה אם חוץ מהילדה שאימצה היו בבית התינוקות עוד ילדים המיועדים לאימוץ, והשיבה מפורשות בחיוב . לפי תיאורה, האימוץ התרחש כך : תחילה טענה שהיא ובעלה קיבלו את הילדה בבית התינוקות עצמו מאחות, ובהמשך הציגה טענה מנוגדת, ולפיה הילדה הובאה לביתם על-ידי אחות ורופא . הילדה נמסרה בצירוף אישור כלשהו, לתקופה קצרה, החל ממרס ,1951 לבני הזוג, כמעין משפחה אומנת . לאחר שכבר היתה בביתם היה צורך לעבור תהליך רישומי מסוים בעיריית חיפה, ואז פנו לגניה שבדרון, מרכזת "השירות לילד ולנוער" בחיפה, שה...  To the book