ד. התפלגות האנושות לאומות במחשבת המקרא

תתעב אדומי כי אחיך הוא" ( דברים כג, ד ) או בהטפת הנביא "מחמת אחיך 446 תפיסה זו היא גם כנראה היסוד לביטוייעקב תכסך בושה" ( עובדיה א, י ‑ יב ) . 447 "משפחות עמים" . גם היסוד הלשוני כיסוד המבדיל בין עמים חוזר במקרא, הן בתיאורים של 448 והן בתיאור שלכינויי מקומות ועמים המכונים בשמות שונים בשפות שונות, עמים זרים ומרוחקים כנבדלים בשפתם : "ישא ה' עליך גוי מרחוק . . . גוי אשר 449 לא תשמע לשונו" . מאפיין מרכזי נוסף של חלוקת העמים במקרא הוא הטריטוריה . מחמת עניינה המובהק של התורה בארץ כנען, מוזכר גבולה המדויק בפירוט כבר בספר 450 ואולם, תחימת הארצות בגבולות מדויקים אינה מוגבלת לארץ כנעןבראשית . דווקא . גם ביחס לעמים אחרים מתייחס המקרא לגבולות ברורים ומסומנים של עמים וממלכות, התחומים באמצעות ערי גבול, או באמצעות גבולות טבעיים דוגמת נחלים . בתחומם של אלו חלים חוק הממלכה או ה"ריבונות" המדינית 451 הלגיטימית, וה' אוסר על בני ישראל לעבור בתחומם . חלוקת הטריטוריות לעמים השונים מתוארת בכמה מקומות במקרא כפעולה 452 וכתוצאה מכך נגזר איסור על פלישה לתחום של ממלכה אחרת . אלוהית, כך למשל נאסר על ישראל להתגרות ו...  To the book