ב. ממלך‑כוהן לממלכת‑כוהנים ‑ המגמה הרפובליקנית במקרא

1 . מקרב אחיך - ביטול הממד האלוהי של המלך בתרבויות עתיקות רבות, ובמזרח הקדום בפרט, רווחה תפיסה שהקנתה למלכים מעמד אלוהי . בחלק מן התרבויות הקנו למלך מעמד של אל ממש, והוא נחשב לחלק בלתי נפרד מן הפנתיאון ; באחרות הוא נחשב לבן האל או לשליח האלים, אך באמצעות המיתוסים המכוננים של התרבות מעמדו הועצם, וכך הוא נחווה 413 כחלק בלתי נפרד מן הסדר הטבעי של המציאות . דוגמה בולטת באזורנו היא מצרים, שבה אלוהותו של המלך היתה מרכיב מרכזי ביותר של תרבותה . איחוד הממלכה העליונה והתחתונה והקמת המדינה המאוחדת מן הכפרים הרבים לאורכו של הנילוס היו שקולות במיתוס המצרי למעשה הבריאה עצמו . המלך הראשון נחשב היה לבורא, להתגלמות ה"מאעת", הכינוי המצרי לסדר הטוב או לצדק, וברור היה בתפיסתם שהמלוכה קיימת מבראשית והיא חלק בלתי נפרד מן הסדר הקוסמי עצמו . האחדות של מצרים המשיכה להיות מגולמת באישיותו של המלך, ואלוהותו ואלמותיותו היוו ערובה להמשכיותה המתמדת . הפולחנים, ובפרט פולחני ראש השנה, שִחזרו וחיזקו את תהליך הבריאה שבמרכזו איחוד שתי הממלכות והקמת מצרים המאוחדת על ידי המלך . מותו של מלך נתפס כמעבר אל חיים אחרים בשמיים ...  To the book