ב. הערות על ספרו של שלמה זנד

ואפילו מאוחר יותר . בכך הוא נסמך על חוקרי "האסכולה המינימליסטית" בחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא, ובפרט על אסכולה קיצונית המכונה "אסכולת קופנהגן" . לפי אסכולה זו, הסיפורים ההיסטוריים במקרא חסרי כל תשתית עובדתית ונכתבו בתקופה הפרסית וההלניסטית ( ! ) . ב . היהודים לא גלו בהמוניהם לאחר חורבן בית שני ויהודי הפזורה בעת העתיקה הם צאצאי גרים - לדברי זנד, הרומאים כמעט שלא הגלו יהודים מארץ ישראל ועל כן רבים נותרו בה לאורך כל התקופה הרומית ‑ ביזנטית . מן הנותרים, יהודים רבים אף המירו את דתם לאסלאם אחרי הכיבוש המוסלמי . מיתוס ההגליה הוא לדעתו מיתוס נוצרי שהומצא על מנת לאשש את טענת העונש מן השמיים על הסירוב היהודי לקבל את הנצרות . ההיסטוריונים הציונים אימצו בברכה את המיתוס הזה על מנת לחזק את טענת הקשר ההיסטורי של היהודים המודרנים לארץ ישראל . מאידך גיסא, בתקופת הבית השני עמדה הדת במרכז הזהות היהודית, ולא ההיבט האתני ‑ ביולוגי . בהתאם לכך, הגידול הדמוגרפי העצום של היהודים בתקופה זו התבסס על גיורים של עמים אחרים לדת היהודית, גיורים שמבטלים את טענת היהודים למוצא אתני משותף מן היהדות הקדומה . לדבריו, אי...  To the book