ז. ספרד בימי הביניים: בחזית מול האסלאם ומול העולם החדש

שטרח במיוחד לייצב את ספרד כממלכה לאומית אחת, תוך חיזוק מודע של אחדות השפה הספרדית . אחד המרכיבים בחיזוק התודעה הלאומית היה כתיבת היסטוריה קדושה של העם הספרדי, שהתעצבה סביב שליחותו הנוצרית המיוחדת ושהתבטאה בתפקידו בבלימת התפשטות המוסלמים ‑ הכופרים במלחמות המוריות שבמסגרת הרקונקיסטה . גם כאן הטקסטים מורים על כך שאלפונסו השתית את תודעת הנבחרות של העם הספרדי על בסיס הדגם המקראי של 127 השגחה ובחירה אלוהית בעם ובארץ מיוחדים . תפיסה זו התעצמה מאוד בימי השיא של האימפריה הספרדית במאה השש ‑ עשרה, ובפרט עקב מקומה המיוחד של ספרד כמגינה הראשית על האמונה הקתולית בזמן מלחמות הדת ועקב הישגי הספרדים בגילוי היבשת החדשה . חוקרים ייחסו את חיזוק תודעת הנבחרות וההשגחה האלוהית ביחס לספרד ( וכן פורטוגל ) בתקופה זו לחלקם של הקונברסוס, יהודים מומרים שנטמעו באליטה הספרדית לאחר פרעות קנ"א ( 1391 ) ושימשו אנשי כנסייה והיסטוריונים מרכזיים בחצר המלוכה . ביניהם ניתן למנות את שלמה הלוי שהפך לפבלו דה ‑ סנטה ‑ מריה, מי שהיה רבה של בורגוס ולאחר שהמיר את דתו לנצרות שימש יועץ הראשי של מלך קסטיליה, ואת בנו, אלפונסו דה ‑ קרט...  To the book