אף שלא היו יהודים לפי מוצאם . כך, למשל, פנה פטרוס אל המאמינים החדשים הפזורים בפונטוס, בגלטיה, בקפדוקיה, באסיה ובביתיניה, וקבע : "ואתם הנכם זרע נבחר, ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגולה, למען תספרו תהילות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא . אשר לפנים לא עם הייתם, ועתה עַם אלהים" ( איגרת פטרוס הראשונה ב, ט ‑ י ) . דברים אלו אינם שוללים את הבחירה בעם ישראל המקורי, אלא רק מרחיבים אותה גם למאמיני הנצרות . היה זה פאולוס שהוסיף ופיתח את הטיעון, וקבע שההמשכיות בבשר איננה ערובה להמשכיות הבחירה כפי שמצאנו אצל צאצאי האבות : לא כל אשר מישראל, ישראל המה . ולא מפני שהם זרע אברהם כולם בנים, כי ביצחק יקרא לך זרע . כלומר, לא בני הבשר המה בני האלהים, כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע . . . והם, אנחנו אשר קראנו, לא מן היהודים לבדם כי אף מן הגויים, כאמרו בהושע אקרא ללא עמי, עמי ( אל הרומים ט, ו ‑ יג ) . 81 חוקרים נחלקו בשאלה אם בעמדתו של פאולוס יש התנערות מוחלטת מן הבחירה בעם ישראל . אצל ממשיכיו, לעומת זאת ( יוחנן, בר ‑ נבא, מליטון איש סרדיס, יוסטינוס מרטיר וטרטוליאנוס ) , נמצא תפיסה ברורה ומגובשת של 82 במאה השניי...
To the book