פרק עשרים וחמישה: סוף דבר

בשנים 2015 ‑ 2016 נראה היה כי גרשון מתכונן לפרישתו הקרֵבה והולכת . הוא אמנם המשיך בפעילותו העסקית, אם במשרדו בתל אביב, אם בדירה בפריז ששודרגה למשרד מודרני, ואם בבית בסביון . עם זאת, באופן טבעי, היה ברור לו כי החברה כבר יכולה לתפקד ביעילות גם בלעדיו . נדמה שהשלים עם מצב דברים זה, אם כי לא בלי עצב מסוים . לאט ובהדרגה הוא הפסיק להשליט את מרותו על האימפריה העסקית שבנה . במהלך 2015 הודיע כי אין הוא ממשיך בחברותו בדירקטוריונים של החברות 278 הוא עדיין שימש כנשיאהּ בתוארו הפורמלי, אך המושכותבקבוצה . הועברו, בטבעיות, לידיהם של דני ומייקי . משהחליט כך, חש תחושת שחרור : "אני לא חותם יותר, פשוט לא חותם יותר ! " הכריז בעליצות מהולה בעצב . עם זאת, כאשר היו מסמכים שעדיין חייבו את חתימתו בהיותו בעל המניות העיקרי בחברה, זו היתה לעתים משימה כמעט בלתי ‑ אפשרית . אלי וסלי היה נוטל את כל המסמכים שנדרשו לחתימה, נוסע לסביון ונבלע בבית לזמן רב . כשיצא היה מודיע לכולם בתרועת ניצחון : "בוצע ! " העברת השרביט לבניו נעשתה על בסיס מלאכת תכנון מדוקדקת, שגרשון החל לעסוק בה כמה שנים קודם לכן . בשותפות מלאה עם שרה, כשה...  To the book