פרק תשעה‑עשר: אם כישלון - אז מפואר

לאחר שגרשון אישר מדי פעם, ובאופן אוטומטי כמעט, להפחית את המחיר עוד ועוד . כאשר נחתמה העסקה אפשר היה לשמוע את אנחת הרווחה של גרשון ממרחק אלפי קילומטרים . חודשים ספורים לאחר 228 המכירה התמוטטה הרשת ונסגרה על ידי בעליה החדשים . גולת הכותרת של "השקם" היו השקמיות, שאין ישראלי שלא סעד בהן, וגם מהן היה גרשון נחוש להיפטר . דא עקא שמשרד הביטחון ומאות העובדים של השקם לחצו בכל העת על אלקו להמשיך להחזיק בהן, ובעצם להמשיך להפסיד . כאשר התפרסם המכרז להפעלת השקמיות, נדמה כי בסתר לבו היה גרשון מאושר מעצם פרסום המכרז, והוא אף נתן לסביבתו להבין כי השקם תתמודד במכרז במלוא העוצמה . אלא שביום הגשת המכרז התברר, לתדהמת רבים ובמיוחד לאנשי משרד הביטחון ועובדי השקמיות, כי השקם כלל לא הגישה הצעה . כך איבדה השקם את "הנכס", שהיא קרויה על שמו . בסופו של יום, במאזן הכולל, נדמה כי לפחות במכירת השקם הציל גרשון משהו מיוקרתו, לאחר שהפסדיה הגיעו לכמה עשרות מיליונים ומנייתה ירדה ל ‑ % 20 משווייה בעת הרכישה . ■ ■ ■ בעצם אותם ימים הוענק לגרשון "פרס התעשייה" מטעם התאחדות התעשיינים . בטקס, שנערך בתל אביב ב ‑ 4 בספטמבר ,1996 ס...  To the book