פרק חמישה‑עשר: קונים בלבד

מאלקו, כמו גם התקנות מהחברה ‑ בת "אלקו ‑ התק"ש" . בתי חולים, בנקים, 162 על אףבתי חרושת, נמלי ישראל הזמינו מוצרים ועבודות מהחברה . הפריחה, גרשון, "המפחד תמיד", לא הרפה והמשיך להילחם כארי על כל הזמנה כאילו עתידו של המפעל כולו תלוי בה . כאשר חברת המים הממשלתית מקורות החליטה להזמין מהחברה השווייצרית זולצר אֶשֶר וִיס ( Sulzer Escher Wyss ) ציוד חשמלי וטכני להקמת תחנת שאיבה רביעית למוביל המים הארצי, באתר "ספיר" שליד הכינרת, כולל שירותי התקנה, נעמד גרשון על רגליו האחוריות . מקורות, מצדה, הציגה את המחיר של השווייצרים, שהיה נמוך מהמחיר של אלקו, אך זה לא עצר את גרשון . הוא קָבל בפני שר החקלאות, אריה נחמקין, כי הממשלה אינה מגינה על תוצרת הארץ . לדבריו : "חברה ממשלתית אינה יכולה 163 נחמקיןלהתעלם ממצב ההאטה במשק, הגורם לפיטורי עובדים" . לא השתכנע, אך גרשון לא ויתר . בסופו של דבר, הוא פנה ישירות לשווייצרים, נסע ללוצרן והגיע להסכם עם ראשי החברה, שעל פיו אלקו תספק את האביזרים האלקטרו ‑ מכניים הדרושים להתקנה . הרווח של אלקו מהאביזרים, ללא עבודת ההתקנה, היה שולי אמנם, אך לגרשון היה חשוב המסר הפומבי שהעב...  To the book