פרק שנים‑עשר: מבחני מנהיגות

כדרכו, נטל על עצמו את הניצוח על התכנון, הבנייה וההתקנה ושלט בפרטים הקטנים . המעבר לרמת השרון התפתח לסָגה רבת שלבים . לאחר איתור השטח, נכנסה אלקו לסבך בירוקרטי צפוי של רישוי ואישורים . בינתיים, במפעל ברמת גן שררה צפיפות איומה, קווי הייצור עלו זה על זה, הסחורה אוחסנה במחסנים מרוחקים, ולפעמים אפילו על המדרכה הסמוכה למפעל . הדחיפה הסופית למעבר לרמת השרון הגיעה, בסופו של דבר, מעיריית רמת גן, אשר הורתה ב ‑ 4 ביולי 1974 על סגירת אלקו בצומת עלית . היא סירבה לחדש את רישיון העסק של המפעל בשל אחסון סחורותיו על המדרכות הסמוכות אליו תוך יצירת לכלוך ואשפה . העירייה אף פתחה בהליכים משפטיים לסגירת המפעל . גרשון ניצב מול העירייה בהליכים שפתחה נגד המפעל . מחד גיסא האשים במפגעים את הסחבת הבירוקרטית שמונעת את השלמת הבנייה ברמת השרון, ומאידך גיסא התריע מפני סגירה, שמשמעותה אובדן פרנסה של 800 118 ולפרשה היה סוף טוב : משרד המסחר עובדים . השופט אכן השתכנע, והתעשייה, בראשות השר בר ‑ לב, נחלץ לעזרת המפעל והורה לוועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה בראשותו, לדאוג לכך שהמוסדות הרלוונטיים, ובכללם הוועדה המחוזית לתכנון ו...  To the book