פרק שמיני: סיכום

164 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית במישור המיתי . תפיסה א-היסטורית כשלעצמה או תפיסה היסטורית כשלעצמה, היא חד-צדדית, ואין בכוחה להמציא לנו תובנה מעמיקה כיצד פועלת מחשבת התרבות לאור הנסיבות ההיסטוריות, ולמרות הנסיבות ההיסטוריות . היכולת להבין סמלים קשורה ביכולת להפריד בין הרכיב הקבוע, שאינו בר-תמורה, לבין הרכיב שהולך ומשתנה בהתאם לנסיבות . במסגרת מחקר זה הבחנתי בין צורה לבין תוכן . כפי שהראיתי, בעוד שהצורה של הסמל "יין" היא קבועה, הרי התכנים משתנים בכוח אילוצים היסטוריים ספציפיים . המשמעויות הסמנטית והפרגמטית כאחת מותנות במהותם של מושאי החוויות היומיומיות . מושאים אלה הם הבסיס לסמלים, אשר באמצעותם הולכת ונרקמת המחשבה האנושית . יין חי אינו נשלט באופן מלא על ידי פעילות תרבותית, באשר הוא ממשיך לתסוס מכוח טבעו שלו ללא התערבות אנושית, וקיימת אי-ודאות הנוגעת הן להצלחתו של תהליך ייצורו והן לאיכותו בתום התהליך . עם זאת, היין אינו נשלט באופן מלא על ידי הטבע, משום שתחילת הפקתו היא פרי יוזמתו של האדם . אי-ודאות זו והיחס האופטימלי שבין שליטה להיעדר-שליטה, הקיים ביין חי, הם שמכשירים אותו לשמש ...  To the book