|
|
תיסור איין מסעא 125 ששתייה משותפת עלולה להוביל לעבודה זרה . וכך מפרש רש"י ( שם ) : "משום יינן — שהיין בוער בו ומביאו לידי בנותיהן, ובנותיהן אסורין משום דבר אחר — עבודת אלילים" . כפי שאראה בסעיף הבא, למחלוקת זו יש השלכות לגבי מעמדו של יין שנמצא ברשות גוי שאינו עובד עבודה זרה . בהתאם לעמדת רב נחמן בר יצחק גזירת "סתם יינם" תקפה גם בסביבה של גויים שאינם עובדי עבודה זרה מפני שהחשש "משום בנותיהם" עומד בעינו . בהתאם לכך, יהיה מקום להקל באיסור הנאה מ"סתם יינם" . ואילו בהתאם לעמדתו של גניבא, יש מקום להקל בדין "סתם יינם" במקום ובזמן שאין חשש לעבודה זרה . לגבי הלכות "סתם יינם", בסביבה של עובדי עבודה זרה, אורבך ( 1996 ) מסיק, על פי המקורות לעיל, כי החמרה בדיני "סתם יינם" היתה כבר במאות השנייה והשלישית . לדעתו, התקנות הקשורות בעבודה זרה השתנו כתוצאה מאילוצים נסיבתיים הכרוכים במציאות הדמוגרפית, הפוליטית והחברתית בארץ-ישראל לאחר חורבן בית שני . המציאות הדמוגרפית בארץ-ישראל כללה ערים מעורבות של יהודים ונוכרים . התרבות הרומית הדומיננטית יצרה פיתויים של התבוללות חברתית ותרבותית בשביל היהודים . המגע הקרו...
To the book |
|
|