|
|
50 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית מה יין אי אפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא ביָרוּד שבכלים, בכלי חרס, כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב, אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים, ככלי חרס . או, מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף, יכול אף דברי תורה כן ? — תלמוד לומר : "לריח שְמנֵיךָטובים" ( שיר השירים א, ג ) . מה שמן יפה לראש ויפה לגוף, כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף, שנאמר : "כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך" וגו' ( משלי א, ט ) . ואומר שם : "תיתן לראשך לווית חן" ( משלי ד, ט ) . נמשלו דברי תורה בשמן ודבש . שנאמר : "'ומתוקים מדבש ונופת צופים" ( תהלים יט, יא ) . ( סִפרי דברים, עקב יא, עמ' 111 ) . היין משמש כאן כמטפורה לדברי תורה . גם מדרש זה בנוי על מערכת של ניגודים, מתוך הקבלה בין עולם הטבע לבין עולם התרבות, שהוא התורה . הסמלים במדרש זה בנויים מכפל של ניגודים : ישן / חדש ; יקר / זול ; משובח / גרוע ; מזיק / מועיל . השילוב בשני הסמלים הראשונים מנוגד למשמעות המקובלת . החפץ הישן נתפס בדרך כלל כגרוע יותר לעומת החדש ואילו כאן, בהקשר של היין — היין...
To the book |
|
|