למחוק את האשמה ההיסטורית

290 הכבשן והכור עם גרמניה שאותה הוביל . הוא ומפלגתו נזקקו לחוויה לאומית מזככת ומלכדת כדי לבצר את מעמדם שהתרופף, בין היתר, בעקבות משפט קסטנר ומהומות ואדי סאליב . בן גוריון חש שישראל זקוקה למשפט כדי לחזק את טענתה כי היא מייצגת את העם היהודי כולו . טענה זו אינה מפריעה לשגב לטעון במקום אחר כי אייכמן הובא לישראל והועמד למשפט רק בזכות דרישתם של ארבעה יהודים ניצולי שואה שהפעילו לחץ על ישראל . רק לחץ זה, קובע בצדק שגב, הביא להחלטה לחטוף את אייכמן . 12 המשפט, על פי התזות האלה, היה מניפולציה פוליטית שמטרתה לעצב את הזהות הלאומית ולשנותה . בעקבות השינוי התודעתי השתנה גם יחס הציבור לאירועים היסטוריים . טענה זו מניחה כי השואה היא אירוע שקרה מחוץ לניסיון הקונקרטי של העם היהודי, כמו של הישראלים, הגרמנים והאירופים, ועל כן היה צורך ל"הנחילו" . מטיעון זה משתמע כי מוראות השואה לא היו משאירים רושם על הישראלים אלמלא דאגו השלטונות מלמעלה להפיץ את לקחי השואה, להשתמש בזיכרון השואה ולעשות בו מניפולציות . ה"שואה" על פי טענות אלה, היא אירוע "חוצני", אירוע שהיה מחוץ להיסטוריה או לניסיונם האישי של רבים מאוד, ולא טר...  To the book