שידור ציבורי או ממלכתי?

150 הכבשן והכור התערער מעמדו של בן גוריון במפא"י והיו קולות שדרשו שילך הביתה . כל אלה הובילו להליכתו לשדה בוקר שנתיים אחר כך, בקיץ של שנת ,1963 הליכה שממנה לא חזר עוד לכס ראש הממשלה . בדברי ברכתו ציין בן גוריון שני עניינים עיקריים . האחד — "מקומה של המילה העברית המשודרת במעשה המופלא של תחיית הלשון והדיבור העבריים", והשני — הוא קשר את העובדה שהשידור העברי הוקם על ידי ממשלת המנדט ועם קום המדינה הוכפף לממשלה ולמשרד ראש הממשלה, לבין תפקידו כמכשיר של המדינה . על פי תפיסתו, על השידור להיות ממלכתי ובעל שליחות ממלכתית, ובלשונו — "קול ישראל נענה למשימות הדור והמדינה", שהן : "יצירת תרבות עממית ישראלית [ . . . ] קליטתם הרוחנית של עולי שבעים הגלויות [ . . . ] השמעת קולה של ישראל לעמי ערב ולמזרח התיכון [ . . . ] הבאת בשורת ישראל לארצות הגולה [ . . . ] הבאת קול ישראל — בלי מרכאות — למדינות חדשות ומתפתחות הרואות בנו מופת חברתי ומוסרי" . רק בסוף ברכתו ציין את תפקיד הרדיו, "שיקוף נאמן של המתרחש במדינה באוזני אזרחיה" . בן גוריון סיים את ברכתו במילים : "אך אם יש מקום לברכה אין היא מוסבת על העבר אלא על הע...  To the book