לצותת לאייכמן ו"מה יאמרו הגויים"

אורה הרמן 67 בן גוריון קבע שאף שהסנגור אינו נאצי בעברו יש להיזהר מפניו, והראל טען שלסרבציוס "קשרים עם כנופיה נאצית מאוד מסוכנת", אך לא הבהיר במה מדובר . ראש המוסד הזהיר כי אייכמן נחקר בכלא על פושעי מלחמה אחרים, והוא עלול להעביר מידע זה לפרקליטו ולהכשיל תכניות לפגוע בראשי המרצחים . 9 הראל חשף את העובדה שהמוסד כבר האזין לשיחות בין סרבציוס למרשו, וטען כי העניין קשור גם לביטחונו של אייכמן, משום שיש נאצים המעוניינים לחסלו וייתכן שסרבציוס יעביר לו מסר שישכנעוֹ להתאבד . 10 שר המשפטים עמד על זכותם של אייכמן ופרקליטו להיפגש בלי שיאזינו לשיחתם . שר המשטרה אישר את דברי רוזן כי התקנות בעניין זה התקבלו כחוק, אך הסתייג ואמר כי "לא ייתכן לתת להם לדבר בארבע עיניים, אך גם אי אפשר לרמות משום שזה לא מכובד" . כדי ליישב את הסתירה הציע שטרית : "החוק שלנו הוא כזה, בנירנברג לא הרשו לנאשמים להתראות בארבע עיניים עם עורכי הדין שלהם, גם אנו לא נרשה" . לאחר מכן תקף את גולדה מאיר על שהתערבה בעניין כאשר שוחחה עליו עם שר המשפטים . דבריו עוררו ויכוח בינו לבין רוזן ושרים אחרים, ושטרית נעלב ואיים לעזוב את הישיבה . השר ש...  To the book