המופתי, הערבים והמשפט

64 הכבשן והכור ועם המשטר הנאצי . שר המשפטים רוזן, שקבע במידה רבה את אופיו של המשפט, עמד על דעתו שאין לערב במשפט סוגיות לא רלוונטיות ואמר כי הוא סומך על הרכב השופטים שיקפיד על כך . בעמדתו של בן גוריון הייתה סתירה מובנית . שר המשפטים הבהיר לו כי השופטים יעמדו על כך שלמשפט יעמוד אייכמן לבדו . שופטיו של אייכמן אמנם התנגדו עקרונית להרחבת המשפט לעניינים שאינם נוגעים ישירות לנאשם, אך ראש הרכב השופטים, משה לנדוי, סבר כי המשפט אינו רק משפט פלילי, הוא גם משפט היסטורי . מיכל שקד ציינה בביוגרפיה שכתבה על לנדוי כי הוא הבין שהמשפט הוא אירוע היסטורי חשוב וחסר תקדים, וידע איך לקיים את שתי הדרמות יחד . 3 עם הזמן השתנתה עמדתו של בן גוריון בנוגע לאופיו של המשפט ולשרבוב עניינים שאינם קשורים אליו במישרין . בישיבת הממשלה מיד לאחר לכידת אייכמן טען, שאין להתמקד רק במעלליו של אייכמן ויש לגולל כל מה שעבר על יהודי אירופה . כשנה אחר כך הצהיר שלמשפט אינו עומד העם הגרמני לדורותיו, אלא אייכמן לבדו . הוא שינה את דעתו, ככל הנראה, לא משום שהשתכנע מדברי שר המשפטים, אלא משום שהובהר לו כי בבון חוששים שתיאור מפורט של מעללי...  To the book