תמיכת התקשורת

426 דומה אף שכתבי העיתונות שסיקרו את אירועי סבסטיה נִשבו ב"שמחה המתפרצת, הריקודים השירה והתרוממות הרוח של חברי גרעין אלון מורה" . כך כתבו יעקב ולטר ומנחם מיכלסון שדיווחו על הפשרה שהושגה בסבסטיה . "מי שלא ראה שמחת סבסטיה לא ראה שמחה מימיו [ . . . ] 500 . 1 איש מתנחלים ואוהדים פרצו בשירה אדירה של הימנון ההתנחלויות "עם ישראל חי" [ . . . ] בבת אחת שילבו הכול זרועות והשתזרו במעגל רוקדים נלהבים שגאו נחשולים נחשולים בשטח תחנת הרכבת הישנה, ואי משם נִשלפו בקבוקי יין וקוניאק ורעמו שאגות, לחיים . 172 גברים וצעירים גרונם ניחר מעוצמת ההתרגשות ונערות שהזילו דמעות אושר" . ההתרגשות, כך דיווחו, היא גם נחלתם של החיילים המלווים את הצעדות . חופן מלא של אמפטיה מלווה בהערכה כלפי הצעירים הנאחזים בסבסטיה, הועבר מעל דפי העיתונות לקוראיהם, בעוד הכותבים מדגישים את החיבור שיוצרים המתנחלים עם תקופת המקרא והמורשת הציונית מימי העליות הראשונות . ברל כצנלסון מובא כאסמכתא ל"סכנת הוויתור", אמנם מפיהם של צעירי גוש אמונים, אולם תוך התייחסות הכתב לטבעיות ולמתבקש מאליו משיוך זה . הכול יפה וצעיר כל כך . גן הילדים שהקימו בסבס...  To the book