לסיכום פרק זה

174 בקיבוץ, נוכח הביורוקרטיה התנועתית והסטנדרטיזציה של שיטת התקנונים שחסמו כל ביטוי אישי . בה בעת הִבנה שיח זה בהתמקדותו בחיבוטי היתר, גם לגיטימציה להימנעות מהגדרת עמדה ברורה ולא כל שכן מהכרעה, האם להתייצב כמנהיגות אקטיבית נוכח השאלות הפוליטיות והחברתיות שהעסיקו את כלל החברה בישראל . האנשים שהתקבצו סביב 'חוג שדמות' לא היו גוף מאורגן ולא ניתן אפוא להתייחס אליהם כאל קבוצה בעלת מטרות מוגדרות . הם לא הקימו מבנה ארגוני, לא הייתה ביניהם חלוקת עבודה או סדר היררכי של תפקידים ופעולות . הם היו ונשארו חבורה של משוחחים . מלחמת ששת הימים למרות כוונתם של מובילי שיח לוחמים , לא הביאה למהלך דורי המבוקש . שנות ה- 70 של המאה ה- 20 , מציינות את דעיכתה של תרבות השיחים . הקובץ בין צעירים לא זכה לתפוצה רחבה . מפעל הצוותאות האזוריות הפך מבמה לליבון בעיות למפעל הרקדות . “דומה שאת ההסבר הראשון לכך יש לקשור בהתעצמותם של 441 נמצא כי לאחרמשבי רוח פטליסטים שהחלו לנשב בעקבות מלחמת ההתשה" . מלחמת יום כיפור הכריעה אצל מובילי שדמות סלידתם מהאידיאולוגיה הקיבוצית הפורמלית שהתכסתה בכוחנות ובביורוקרטיה . רתיעתם מהעיסוק הפ...  To the book