אירוע העלייה על הקרקע

28 36 שירתו הלאומית, הפוצעת את שירו של אצ"ג, “הרחק וגבוה למחוז חפץ אדם . " וההרואית של אורי צבי גרינברג, שהודרה מהשיח ההגמוני של תנועת ההתיישבות על ידי מעצבי האתוס הציוני, הובלה באחת באירוע זה לשורה הקדמית . החבורה כולה חזרה באותו ערב לירושלים למעט 12 הצעירים שנשארו על ההר . תהליך השיבה הוצג כצעד הפותח את המהלך האלוהי ההיסטורי הגדול בדרך לגאולה השלמה . סיפור העלייה הפך לסיפור שיבה ולבשורת ההתחדשות המנוסחת בשפת הגאולה . מי שנשאו את בשורת השיבה לכפר עציון ב- 1967 , ראו עצמם כממשיכיו ומגשימיו של סיפור זיכרון לאומי . בה בשעה סימנה דמותם את היפה 37 והנכסף בדימויו של הצבר, הפעם כיהודי חדש מאמין הנאמן למורשת דתו ועמו . העלייה המחודשת לגוש עציון והמהלכים להקמת גוש עציון גרמו לפרץ אדיר של רגשות תמיכה במיוחד בקרב הציבור הדתי לאומי . צעירי כפר עציון הפכו לשליחים ומבשרים של בית גידולם הרעיוני ועוררו מאוויים כמוסים של ציבור שלם : “כי האלוקים עשה ישר את בני הנעורים הללו והם לא ביקשו חשבונות הרבה . הם ממיטב הנוער הדתי במדינה . חלוצים ולוחמים, בוגרי גימנסיות, חובשי ספסלי הישיבות ובעלי תארים אקדמאים גב...  To the book