266 בעד החלון נשקפה במקורות הבתר מקראיים החלוקה של פנים וחוץ לגבי הבית היא בעלת משמעות רחבה, כאשר האישה תמיד תהיה בתוך הבית . האישה המשועבדת בגופה לחוקי הטבע הבלתי ניתנים לשליטה, הוכנסה פנימה אל תוך הבית, אולפה, רוסנה ונשלטה . היא נדחתה מרשות הרבים של התרבות כדי לביית את כוחות הטבע והפריון המצויים בה, הכוונה לתחום הלא נשלט, תחום הטבע שאין בו שפה ודיבור, המתפרץ בכאוטיות ובכוח, יצרי, מפתה ומאיים . לעומתו ניצב תחום התרבות והקדושה, שהוא הקול, הדיבור, השפה והזיכרון, הספר והמספר, השייך לגברים . למול הקדושה ניצבת הטומאה : דם הנידה, המופיע במחזוריות קבועה לאורך פרק נכבד בחייה, מנדה אותה, כמשמעו, מן החברה המתורבתת ועליה להיטהר 20 כל חייה ( ויק' י"ח 19 ) . בהשאלה נידה היא זוהמה, תועבה, מיאוס . עיון במשמעות הדיאלקטית של יחסי חוץ ופנים מראה שכבודה של האישה מותנה בתפישות המסורתיות, בנפקדותה מהתחום הציבורי . 21 ריבונותה המונחים "קהל", "ציבור" ו"עולם" מתייחס לגברים בלבד . וקיומה נתון בידיהם של אביה או בעלה . לא לחינם הורחקה האישה ממוקדי הקדושה והתרבות ברשות הרבים, ונשלל ממנה כבודה כיצור ריבוני בלתי ת...
To the book