|
|
232 בעד החלון נשקפה עיון בטקסט — קוהלת י"ב 1 - 7 היחידה נפתחת בדברי קהלת האומר : "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָבִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ" ( קה' י"ב 1 ) , כלומר שעל האדם ליהנות מחייו ולשמוח בהם כל עוד לא 712 השימוש במילה "בּוֹרְאֶיךָ" בבינוניהגיעו ימי הזקנה הקשים והקודרים . 713 יש הגורסים : פועל ביחיד מכוונת לבוראך, וכך גם בתרגום השבעים . 714 בריאותך, ונראה שהכוונה לימי הנעורים ללא מחלות, חולשה וזקנה . הביטוי "עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה " משמעו — כל זמן שלא באו, בטרם 715 והחולשה הגופנית . אך אפשר לפרש את הביטוי "יְמֵיבאו ימי הזקנה 716 לכן הָרָעָה" כאסון, כשואה פתאומית או כל מה שקשור בסיום החיים . יש לשמוח כל עוד האדם צעיר וביכולתו לחיות בהנאה את חייו . נוצרת תחושה של דחיפות, החיים קצרים, הזקנה מרה והסוף קרב . בהמשך הטקסט נאמר : "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם" ( קה' י"ב 2 ) . נראה שלפנינו מליצה על הזקנה ועל מצבו הפיזי והנפ...
To the book |
|
|