מקורות בתר מקראיים לתמונת רחב בחלון

180 בעד החלון נשקפה הארץ באו . . . 15 . ותורידם ( . ) בעד החלון ( . . . . . . . ) . . . . 18 . הנה אנחנו באים אל קצה העיר, ושמת את האות : את ( . ) חוט השני הזה תקשרי לחלון , אשר הורדת אותנו בו, ואת אביך . . . תאספי אליך אל ביתך " . 19 . והיה כל אשר יצא את דלת ביתך החוצה, האשמה תהיה בו ואנחנו נקיים משבועתך זו, ואשר יהיו אתך בביתך אנחנו נהיה אשמים ( . . . . ) . 20 . ואם איש יְעַוֵּל לנו, או יגלה דברינו אלה , והיינו נקיים משבועתך זו ( . . ) . 21 . 509 ותאמר אליהם : כדברכם יהיה : ותשלחם ( . . . . . . ) . המגמה הבולטת בתרגום השבעים היא עידון הטקסט . התרגום חש צורך לרכך את הביטויים הוולגריים בעלי הקונוטציה המינית, כדי לשמור 510 למשל : במקום הביטוי "וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה" ( יהו' ב' 1 ) , על כבוד המרגלים 511 כך הוא מתרחק צעד נוסףשיש בו דו משמעות, נכתב : "וילינו שמה", מן הקונוטציה האירוטית שיש לפועל "שכב" . דוגמה נוספת לעידון הטקסט מצויה ביהושע ב' 3 : "וישלח מלך יריחו ויאמר אל רחב לאמר : הוציאי האנשים ( . . ) , אשר באו לביתך הלילה, כי לרגל את ( . ) הארץ באו" . בנוסח המסורה דורש מלך יריחו מרחב ...  To the book