מקורות בתר מקראיים לתמונת איזבל הנשקפת בעד החלון

130 בעד החלון נשקפה 293 או "ויהוא בא בעיר", במקום "בָּא בַשָּׁעַר" "יִזְרְעֶאלָה" ( מל"ב ט' 30 ) , ( מל"ב ט' 31 ) . כמו כן התרגום מפשט ביטויים לא שגורים : "מִי אִתִּי 294 משל יהוא אינו יודע מיהי מִי" ( מל"ב ט' 32 ) ל"מי אַתְּ, רדי אלי", איזבל וניתן לפרש את פנייתו כמעין לעג כלפי איזבל . אפשר שתרגום 295 השבעים , אשר ניסה להבהיר את הצורה הלשונית המיוחדת "אִתִּי", נתן כאן מעין ביטוי לרגשותיו של יהוא, המביעים לעג מסוים כלפי איזבל . אם כי בכך מתעלם התרגום מן האפשרות שיהוא מדבר בצורה עילגת ולא מקובלת . במקום "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה" תרגום השבעים ( נוסח 296 לוקיאנוס ) כותב "שניים" בלבד : ιχΰονύε ούδ . בתרגום השבעים נוסח לוקיאנוס ובפשיטתא נמצא "וישא עיניו" במקום "וישא פניו" . אפשר שהמתרגמים לא שמו לב להבחנה הדקה בין "לשאת עיניים" לבין "לשאת פנים" . "סָרִיס" בשבעים על פי רוב מתורגם כ"שומר המיטה" ( ςοχΰονύε ) . מונח זה מקביל לארמית "גואה" ואינו מורה בהכרח על סריס ממש, כך לגבי הסריסים 297 שבסצנה . בפסוק "וְהָיְתָ { וְהָיְתָה } נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" מתורגם "זֶבֶל" במקום "דֹמֶן...  To the book